איטום ועבודות עפר
050-5330620 09-8997420 English

טיפול בבוצות ושפכים על פי חוק

זבובים, ריחות, זיהומים ופגיעה קשה לאיכות הסביבה נוצרים בעקבות בוצות השפכים הנוצרות בתהליך טיהור השפכים. עשרות אלפי טונות של חומר מזהם ומזיק שיש לטפל בו באופן שוטף, אך הטיפול בבוצות והשפכים חייב להיעשות לפי תקני משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה. אז איך מסירים את האיום האקולוגי באופן חוקי ואולי אפילו מפיקים מכך תועלת? הכל במדריך הבא.

בוצה (Sludge), היא התוצר של תהליך טיהור השפכים. בוצה היא חומר אורגני שעשוי ממוצקים שונים שנותרו לאחר הטיהור. את הבוצה ניתן לייבש ולעבד לחומרים שונים.

מהי בוצה?

תהליך טיהור שפכים תעשייתיים ואנושיים מייצר שני תוצרים מרכזיים: יצירת מי קולחין המשמשים להשקייה חקלאית ומושבים לנחלים בטבע ו-בוצה שהיא החומר האורגני המוצק ועתיר המיקרואורגניזמים הנותר לאחר התהליך. הבוצה המתקבלת מהווה מטרד סביבתי וכלכלי, שכן מדובר בחומר צמיגי, שומני ולח המקיים סביבה אידיאלית להתפתחות זיהומים ומחלות. הטמנה של הבוצה בקרקע או השלכתה לים עלולים להוביל לתוצאות שהן בגדר אסון אקולוגי, מסיבה זו הוחלט לנסות ולהמיר את החומר ולהופכו לחומרים המשמשים כדשן חקלאי ואף להשתמש בפליטת הגזים הרעילים כתחליף לדלקים, כך או כך מדובר בבעיה שיש לטפל בה בצורה נכונה שכן טיפול שגוי עלול להוביל לפגיעה בטווח הארוך.

לשם המחשה, ישנו נתון האומר שכל אדם מייצר כ- 33 ק״ג של בוצה בשנה, מכאן שחישוב כולל של כמות הבוצה הנוצרת בשנה במדינת ישראל עלול להגיע לכמות אדירה של מאות אלפי ואף מיליוני טונות של בוצה. מסיבה זו ברור עד כמה חשוב הטיפול בבוצה ובשפכים והמרתה למשאב יעיל עבור בני האדם והסביבה ולשם כך פותחו ועדיין מפותחות שיטות רבות לטיפול יעיל בבוצה, חשוב לוודא שהפתרון הנבחר מעוגן בחוק ופועל על פי תקני משרד הבריאות ואיכות הסביבה.

טיפול בבוצה ושפכים על פי החוק

טיפול בבוצה ושפכים וסילוקם ליעדים יבשתיים בארץ מחויב על-פי חוק המים, תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס”ד- 2004. איכות הבוצה ואופן סילוקה לסביבה חייבים לעמוד בדרישת התקנות וההנחיות של המשרד להגנת הסביבה המפורטות בתקנות ובתנאים לרישיון עסק למתקני טיהור שפכים.

ההנחיות והתקנות עוסקות בסעיפים הבאים:

  • תהליכי ייצוב הבוצה – תהליכים אלו לרוב נעשים כתהליך ביולוגי ונועדו להשגת בוצה שאינה מהווה מטרד הן להפחתת הריחות והן להפחתת ריכוזים של גורמי מחלות מניעת קיומה של סביבת גידול לחרקים ומזיקים העלולים לשאת מחלות.
    התהליך הביולוגי נפתח ב״הסמכת הבוצה״ הנועדה להקטין את נפחה ע״י סילוק נוזלים, ייצוב הבוצה, סחיטת הבוצה להקטנת נפחה והכנתה להובלה ועיבוד הבוצה לבוצה סוג א׳ (בוצה סוג א' היא זו היציבה ובה ריכוז המתכות הכבדות נמוך ונעשה טיפול להשמדת פתוגנים). תהליכים אלו חייבים להיעשות בתחומי המתקן לטיהור השפכים ועל המפעילים להגיש את תכנון הייצוב ו״טופס לסילוק בוצה״ למשרד לאיכות הסביבה לקבלת אישור לתחילת עבודה ואין לשנות תוכנית עבודה זו ללא אישור המשרד.
  • ריכוזי מתכות כבדות ופתגוניים המותרים בבוצה – להלן הערכים המרביים המותרים של ריכוזי מתכות כבדות בבוצה, פי סוג המתכת וריכוז המתכת במ״ג לק״ג אחד של חומר יבש: קדמיום – 20, נחושת – 600, ניקל – 90, עופרת – 200, אבץ – 2,500, כספית – 5, כרום – 4.
  • אופן השימוש בבוצה – על פי החוק שימוש בבוצה ייעשה רק במידה ומדובר בבוצה סוג א׳ ורק למטרות דישון וטיוב הקרקע על פי התנאים הבאים:
    • כמות החומר הנדיף בבוצה בשטח של דונם אחד, לפרק זמן של שנה רצופה, לא יעלה על 1,100 ק״ג.
    • כמות החנקן הכללי בבוצה בשטח של דונם אחד, לפרק זמן של שנה רצופה, לא יעלה על 50 ק״ג.
    • כמויות המתכות הכבדות בבוצה בשטח של דונם אחד, לפרק זמן של שנה רצופה, לא יעלו על הריכוזים הללו: 30 ג׳ ג׳ קדמיום, נחושת – 900 ג׳, ניקל – 135 ג׳ , עופרות – 300 ג׳, אבץ – 3,750 ג׳, כספית – 7.5 ג׳, כרום – 600 ג׳.
    • ריכוז החנקן הכללי אינו עולה על 15 מ״ג לליטר, בקרקע שאינה מושקית או כן מושקית במי קולחין.
  • בלי לגרוע מהתקנות הנ״ל, חל איסור לשימוש בבוצה מסוג א׳ על פי התנאים הבאים:
    • אם הבוצה משמשת לגידולי נוי בגינות פרטיות/גנים ציבוריים.
    • אם הבוצה משמשת לגידולים במשתלות, אדניות ועציצים (אלא אם סולקה באריזה וסומנה שריכוז החנקן בה אינו עולה 15 מ״ג לליטר).
    • אם הבוצה משמשת לגידולים חקלאיים המשמשים למאכלי אדם.
    • בוצה המיועדת לדישון וטיוב קרקע, תוטמן תוצנע בקרקע בטווח של 48 שעות מרגע פיזורה.
  • הגבלת מקומות השימוש בבוצה – השימוש בבוצה אינו מותר בכל מקום ואלה המקומות האסורים:
    • מקום שנמצא באזורי מגן.
    • מקום שנמצא במרחק הקטן מ–50 מ׳ ממקור מים עיליים.
    • מקום שנמצא במרחק הקטן מ–100 מ׳ ממקור מים עיליים המשמשים לשתייה.
    • מקום שבו מי התהום מצויים בעומק הקטן מ–20 מ׳ ממפלס פני הקרקע.
    • מקום בו שיפוע הקרקע עולה על 12%.
  • שלט אזהרה – במקום בו פוזרה בוצה חייבים להיות מוצבים שלטי אזהרה לפחות כחודש מיום פיזור הבוצה. על השלטים לעמוד בתנאים הבאים:
    • לפחות גובה מטר מעל הקרקע ובמקום הנראה לעין.
    • בגבולות המקום כולו ובמרחק שלא עולה על 100 מ׳ בין השלטים.
    • השלט יאמר ״זהירות כאן מפוזרת בוצה שעלולה להכיל גורמי מחלות המסוכנים לבני אדם ובע״ח״, באותיות בצבע אדום על רקע לבן, כאשר האותיות במילה ״זהירות״ 8 סנט׳ לפחות ושאר האותיות לפחות 4סנט׳.
    • גודל: 30X50 סנט׳, עשוי חומר עמיד במים ונזקי מזג אוויר.
  • הובלת הבוצה – שינוע בוצה חייב להיעשות במיכל הובלה אטום וסגור מפני דליפות.
  • אחסון הבוצה – התנאים לאחסון תקין של בוצה, העולה על שבוע ימים הם:
    • המרחק בין מקום האחסון של הבוצה לבין מקורות מים עיליים חייב להיות מעל 100 מ׳.
    • מקום האחסון לא יהיה לעולם בתוך אזורי מגן.
    • מפלס מי התהום במקום האחסון, חייב להיות לפחות 30 מ׳ מפני הקרקע.
    • המשטח במשמש לאחסון יהיה אטום מפני חלחול.
    • הבוצה לא תהווה מצע להתפתחות חיידקים וחרקים, וכן לא תגרום ריח חזק (בלתי סביר).
    • כל תשטיפים שמקורם בבוצה יהיו מחוברים למערכת תקינה של טיפול בשפכים.
  • פינוי לאתר פסולת – בוצה שלא מקיימת את התנאים הנ״ל או חלקם ונעשה בה שימוש שלא בהתאם לתקנות תפונה לאתר סילוק פסולת. במידה והבוצה מכילה חומרים מסוכנים תפונה לאתר הפסולת הרעילה ברמת חובב.
  • עונשין – כל העובר על אחת התקנות הנ״ל, מסתכן במאסר של 6 חודשים או קנס בהתאם לחוק העונשין התשל״ז – 1977.

למידע נוסף על איטום מאגר השפכים עברו לעמוד העוסק בנושא יריעות האיטום באתר: לחצו כאן למעבר לעמוד

מתקן לטיפול במים, שפכים ובוצה

מתקן לטיפול במים, שפכים ובוצה

במידה וגם אתם זקוקים לקבלני איטום או עבודות עפר לכל מטרה, זה הזמן להכיר את מכלול השירותים המקצועיים של חברת קומשוב מישורים



סוגי יריעות איטום נוספים

יריעות פוליפרופילן – (Polypropylene)

יריעות פוליפרופילן – (Polypropylene)

יריעות מסוג פוליפרופילן הן יריעות איטום גמישות, קלות ואיכותיות מאוד ובנוסף לשימושם לאיטום קרקעות משמשות בארץ ובעולם גם לכיסויים צפים.

יריעת בד גיאוטכני – (Geotechnical)

יריעת בד גיאוטכני – (Geotechnical)

יריעה גיאוטכנית מבד ארוג / לא ארוג ממשקל 100 גרם ועד למשקל 1.5 ק"ג למטר. משמשת בדר"כ כשכבת הגנה על יריעות האיטום ובנוסף לשימושים רבים בהנדסה האזרחית.

יריעות איטום פוליאתילן – (HDPE)

יריעות איטום פוליאתילן – (HDPE)

יריעות האיטום הנפוצות בעולם המשמשות לאיטומים שונים של קרקעות, מאגרים, בריכות כימיקלים וכו'… היריעות עמידות בפני תנאי אקלים קשים ובפני חומרים כימים מסוכנים.

רשת ניקוז מסוג גיאונט – (Geonet)

רשת ניקוז מסוג גיאונט – (Geonet)

רשת גיאונט היא רשת פלסטיק עשויה מפוליאתילן (HDPE) ומשמשת בדרך כלל כרשת ניקוז באיטום דו שכבתי למטרת בקרת דליפות במאגר.

קומשוב מישורים בע''מ - קבלן איטום ועבודות עפר תקן ISO

הרימונים 10, אבן יהודה 40500
טלפון: 050-5330620
משרד: 09-8997420
פקס: 09-8997198

פיתוח האתר

סמלון של נציג החברה לצורך שימוש בטופס ליצירת קשרהשאר פרטים ונחזור אליך:

ENGLISH