אגם קריבה נמצא על הגבול בין זמביה לזימבאבווה, 1,300 קילומטרים מעל האוקיינוס ההודי.
זהו האגם המלאכותי הגדול ביותר בעולם בנפח והוא אוגר 180 ק”מ מעוקבים של מים על פני 5,580 ק”מ רבוע של שטח.
האגם נוצר כתוצאה מבניית סכר קריבה, על נהר הזמבזי, אשר מילא את האגם בין השנים 1958 ל-1963.
מי האגם משמים לתחנת חשמל הידרואלקטרית (מי האגם זורמים דרך הסכר, נפילתם הגדולה מניעה טורבינות ענק, זהו שימוש בכוח הכבידה לצורך יצירת אנרגיה).
כמות המים העצומה שנאגרת באגם – 200 מיליארד טון של מים! – השפיעה על הססמולוגיה הפעילה באזור וככל הנראה גרמה ליותר מעשרים רעידות אדמה בעוצמה של מעל 5 בסולם ריכטר.
עומקו המירבי של האגם הוא 97 מ’.
אגם וולטה הוא מאגר המים המלאכותי הגדול ביותר בשטח בעולם (אגם קריבה גדול ממנו בנפח המים).
סכר אקוסומבו, אשר נבנה בשנת 1965, סוכר את שני נהרות הולטה – השחור והלבן – ויוצר אגם המכסה של של 8,502 ק”מ רבועים, כולם בתוך מדינת גאנה.
נהרות הוולטה שניהם נהרות גדולים מאוד אשר זומרים לאורך כל המדינה, מצפון לדרום, וראשיתם בבורקינה-פאסו הגובלת במדינה מצפון.
בגאנה – מדינה אשר נמצאת על קו המשווה – לא חסרים מים, הסכר משמש ליצירת חשמל ומספק חשמל למרבית המדינה ואפילו מספיק בשביל לייצא למדינות השכנות, כמו טוגו ובנין.
העומק המירבי של האגם הוא 75 מ’, עומקו הממוצע הוא 18.8 מ’.
בצפון מזרח רוסיה, בחבל הארץ אירקוצק, נבנה סכר בראטסק אשר אוגר את מי נהר האנגארה ומשמש כתחנת כוח הידרו-אלקטרית.
בניית סכר הבטון האדיר נסתיימה בשנת 1967, גובהו 125 מ’ הנמתחים על פני 4,417 מ’ לאורך.
בשנותיו הראשונות המאגר היה הגדול ביותר בעולם, עד אשר נבנו מאגרים גדולים ממנו באפריקה.
מאגר המים הגדול השפיע רבות על המדינה, לא רק מבחינת כמות החשמל האגירה שהוא מספק אלא גם מבחינה ספרותית.
ב-1976 הסופר וולנטין רפוטין כתב את הרומן “להתראות, מאטרויה”, המתעד את סיפורם של המשפחות אשר פונו מכפריהם אשר היו באזור ההצפה של האגם.
המאגר מכסה שטח של 5,470 ק”מ רבועים ומכיל 169 ק”מ מעוקבים של מים.
מאגר מים זה נוצר משילוב של כוח טבעי אדיר וסכירה מעשה ידי אדם.
לפני כ-215 מיליון שנה מטאור פגע בפני כדור הארץ ויצר מכתש טבעתי ענק אשר נמצא כיום במזרח קנדה במדינת קוויבק. המכתש שנוצר מורכב משתי טבעות – הפנימית בקוטר 70 ק”מ והחיצונית 100 ק”מ – והוא מכתש המטאור השישי בגודלו בעולם.
בשנת 1965 ממשלת קנדה החליטה לסכור את הנהרות המנקזים את המכתש ולהציף את האגם הקיים במקום – אגם מושאלאגן – כדי ליצור תחנת כוח הידרו-אלקטרית.
ממבט הציפור האגם הוא בין היפים ביותר שיש, הוא מציף את הטבעת החיצונית של מכתש הפגיעה ויוצר אגם טבעת עגול יפהפה, במרכזו אי גדול ומרשים.
שטחו של האגם 1,942 ק”מ רבוע, הוא מכיל 140 ק”מ מעוקבים של מים בעומק מירבי של 350 מ’.
תחנת הכוח ע”ש סימון בוליבאר היא סכר גורי, סכר בטון המשמש ליצירת חשמל הידרו-אלקטרי בוונצואלה.
האגם משתרע על שטח של 4,502 ק”מ רבועים, אורכו 7,426 מ’ וגובהו 162 מ’.
בשנת 1963 התחילה בניית הסכר 100 ק”מ במעלה שפך נהר הקרוני.
ב-1969 נסתיימה בנית הסכר והוא נחנך כתחנת החשמל ההידרו-אקלטרית הגדולה ביותר במדינה.
תחנת הכוח מפיקה כיום 10,300 מגה-וואט, אחת מהגדולות בסוגה בעולם, ומספקת חשמל לשליש מהמדינה.
בשכנתנו מצרים נמצא סכר האסוואן המפורסם (או ידוע לשמצה כיעד אסטרטגי להשמדה בידי צה”ל בזמן מלחמת ים כיפור) אשר יוצר את אחד ממאגרי המים הגדולים בעולם והוא אגם נאצר.
האגם נקרא ע”ש גאמל עבד-אל נאצר, נשיא מצרים המפורסם אשר הוביל מהפכה במדינה בשנות החמישים והיה אויב גדול למדינת ישראל, בזמנו, ונחנך על ידי אנוואר סאדאת בשנת 1970.
האגם משתרע על פני שטח של 5,250 ק”מ רבועים בין דרום מדינת מצרים לצפון מדינת סודאן, 83% מהאגם נמצאים במצרים. האגם מכיל 132 ק”מ מעוקבים של מים בעומק מירבי של 180 מ’.
בין השנים 1958 ו-1970 נבנה סכר האסוואן – אשר סוכר את מי הנילוס, אחד הנהרות הגדולים ביותר בעולם – במטרה לספק מים לתושבי שתי המדינות המדבריות הללו, מרבית המים משמשים לחקלאות המשגשגת באזור זה של המדינה.
ידוע גם בשמו הקודם “סכר המילניום”, סכר זה אשר נמצא באתיופיה וסוכר את נהר הנילוס הכחול בראשיתו.
הסכר ישמש להפקת אנרגיה, בנייתו טרם נסתיימה (נכון לשנת 2017) אולם הוא מתוכנן להיות הסכר ההידרו-אלקטרי הגדול ביותר באפריקה, עם תפוקה של 6,450 מגה-וואט – השביעי בגודלו בעולם.
לכשתסתיים הבנייה יעברו בין חמש לחמש-עשרה שנים עד להצפת ומילוי האגם. לאחר השלמתו, האגם יציף שטח של 1,874 ק”מ רבועים.
הסכר המתוכנן מהווה מקור לסכסוך בין סודאן ואתיופיה לבין מצרים, שכן סכירת הנילוס תפגע משמעותית באגם נאצר וסכר האסוואן – סודאן תהנה מיתרונות רבים יותר מהסכר האתיופי מאשר מסכר האסוואן, אשר תורם בעיקר למצרים ומעט מאוד לסודאן.
בצפון מרכז קולומביה הבריטית, מערב קנדה, נבנה סכר וו. א. סי. בנט אשר יוצר את אגם וויליסטון.
האגם מכסה שטח של 1,761 ק”מ רבוע, מכיל 74 ק”מ מעוקבים של מים אשר זומרים לאגם מעשרה נהרות שונים.
האגם הוא מאגר המים המלאכותי השביעי בגודלו בעולם.
בניית הסכר משמשת להפקת חשמל וסביב האגם נמצאים מספר פארקים לאומיים ובהן שבילי טיולים, אזורי שיט סירות, דיג ועוד.
ידוע גם כים קרסניורסק, זהו אגם מלאכותי אשר נוצר מבניית הסכר בעל אותו השם והוא השני בגודלו ברוסיה, אשר נמצא בחבל סיביר במדינה.
אגם זה משמש גם כן להפקת חשמל הידרו-אלקטרי, הסכר ותחנת הכוח נבנו בשנות השבעים.
שטחו 2,000 ק”מ רבועים והוא מנקז אליו ארבעה נהרות גדולים – יניסיי, טובה, סיסים וביריוסה.
סכר בטון המשמש להפקת חשמל בעזרת כוח הכבידה, אשר נמצא ליד העיירה זיה בחבל אמור אובלסט ברוסיה, צפונית לגבול עם סין.
שטח המאגר 2,420 ק”מ רבוע, נפח המים במאגר 68.4 ק”מ מעוקבים והסכר מפיק 1,330 מגה-וואט של חשמל ובו שש טורבינות כוח.
בניית הסכר החלה בשנת 1965 ונסתיימה לאחר עשר שנים עם חניכת הסכר ותחנת הכוח בשנת 1975.