חשוב להבין כמה גדולה יכולה להיות בריכת שפכים ממוצעת.
אם לוקחים בחשבון את כוח העיבוד של מכוני טיהור שפכים בארץ, לעומת כמות האנשים וכמות השפכים שזורמים למפעל, מגיעים לכמות די גדולה של שפכים שצריכה להתרכז בבריכה אחת.
למעשה, בריכת שפכים אחת ממוצעת יכולה להיות בגודל של יותר מ- 200 דונם.
לשם יצירת “בריכה” בגודל כזה, יש קודם כל צורך בשימוש בכלים כבדים.
חברות המתמחות בבניית בריכות טיהור שפכים מתחילות ביישור והעמקת הקרקע, כדי ליצור את צורת הבריכה באופן ראשוני.
דחפורים רבים עובדים במשך מספר ימים כדי ליצור את צרת הבריכה המדויקת בגודל הנכון.
לאחר התהליך הזה, יש צורך לאטום את הקרקע.
האטימה חייבת להיות מוחלטת כדי שלא תהיה דליפה אל הקרקע לאורך זמן, מה שיפגע בבריכה וגם באדמה.
ישנן מספר דרכים לאטום את הבריכה. דרך אחת, יקרה יותר, היא שימוש בבטון או בחומר מתקשה אחר.
הבטון יקר יחסית ויש סבירות שיתבלה עם השנים.
אפשרות נוספת היא שימוש ביריעות פלסטיק עבות.
היריעות הגמישות זולות יותר, עמידות מאוד וחסינות לחלוטין לנוזלים.
בתום תהליך האיטום, בניית הבריכה כמעט מושלמת.
כעת יש צורך רק לחבר שני צינורות: את הצינור שיקבל את השפכים מהישובים הסמוכים, ואת הצינור שיעביר את הפסולת אל מפעל טיהור השפכים.
לאחר חיבור צינור הסניקה וצינור הניקוז, הבריכה מוכנה להתחיל לתפקד.
